פעמיים היה שמעון פרס
Twice was Shimon Peres
רוש ממשלת ישראל
Prime Minister of Israel
ב1974 וחן ב1995
In 1974 and 1995
לאחר רצח יצחק רבין
After the murder of
Yitszhak Rabin
זיכרון לברכה
Of blessed memory
אני מתקבד להזמין
I am honored to invite
את רוש ממשלת ישראל
The Prime Minister of
Israel
בינימין נתניהו
Benjamin Netanyahu
המשמר יעמוד לדום
The guard will stand at
attention.
דום! משמר
Guard, Attention!
המשמר יעמוד נוח!
Guard, at ease!
ציקי ורפי,
Tsiki and Rafi
יוני וסיגל,
Yoni And segal
חמי וגילה,
Chami And Gila,
הנכדים, הנינים,
The grandchildren, the
great-grandchildren
משפחת פרס היקרה,
The precious Peres Family
מכובדי, נשיא המדינה,
The honorable president of the State
מכובדיי הרבים מן הארץ,
Distinguished ones from
Israel
ומן העולם
And the world
באתם מקרוב ומרחוק
Who have come from near
and far
לירושלים בירת ישראל
To Jerusalem the capital
of Israel
,
לחלוק כבוד אחרון לשמעון פרס
To pay final respects to
Shimon Peres,
אחד מן האבות המייסדים של מדינתנו,
One of the founding
fathers of our nation
אחד המנהיגים הדגולים שקמו לעמנו,
One of the greatest
leaders
שקמו לעמנו
Who rose from our people
מנהיג בעל שיעור קומה בעולמנו,
A leader with stature in
our world
שמעון פרס המופלא.
Shimon Peres the marvelous
אני מבקש להודות לכולכם על שבאתם היום.
I want to thank you all
for coming today.
הגעתם של מנהיגים רבים כל כך מרחבי העולם
That so many leaders came
from around the world
כדי להיפרד לשלום משמעון
to bid farewell to Shimon,
–
מעידה על האופטימיות שלו,
is a testament to his
optimism,
שאיפתו לשלום,
his quest for peace,
אהבתו לישראל.
his love of Israel.
אזרחי ישראל מוקירים את
The people of Israel
deeply appreciate
הכבוד שאתם חולקים לשמעון
the honor you have shown Shimon
ולמדינה, שלה הקדיש את חייו
and the state to which he
dedicated his life.
שמעון חי חיי תכלית.
Shimon lived a life of
purpose.
הוא המריא לגבהים מרשימים
He soared to incredible
heights.
;
הוא סחף רבים עם החזון והתקווה שלו
He swept so many with his
vision and his hope.
;
הוא היה איש ישראל דגול;
He was a great man of
Israel.
הוא היה איש עולם דגול.
He was a great man of the
world.
ישראל מתאבלת עליו.
Israel grieves for him.
העולם מתאבל עליו
The world grieves for him.
אך אנו, כמו העולם, מוצאים נחמה במורשתו.
But we find hope in his
legacy, as does the world.
ידידיי,
My friends,
שמעון פרס זכה לא רק לתוחלת חיים
Shimon Peres not only led
a long life,
, אלא גם לתכלית חיים.
but a meaningful life.
הוא היה
שותף בכיר
He played an active role
למפעל
התחייה הלאומית של העם היהודי:
as a senior partner in the
national rebirth of the Jewish people.
בן לדור שיצא
He belonged to the
generation that emerged
משעבוד לחירות,
from bondage to liberty
היכה שורש בַּמוֹלֶדֶת,
that struck roots in our
ancient homeland,
ואחז בחרב דוד כדי להגן עליה.
and wielded the Sword of
David in its defense.
שמעון פעל גדולות ונצורות
Shimon made a monumental
contribution
להבטיח את כוח המגן שלנו –
to guaranteeing our
capacity to defend ourselves
לדורות
for generations.
, ועל כך נתונה לו תודת
And for that he will have
the gratitude
הדורות.
of generations.
.
במקביל עשה כל מה שביכולתו,
At the same time, he made
every effort
בכל רגע
מחייו הבוגרים,
throughout his adult life
להשיג שלום עם
שכנינו.
to
achieve peace with our neighbors.
אין זה סוד ששמעון ואני
It is no secret that
Shimon and I
היינו יריבים פוליטיים,
were political rivals,
אבל
במהלך השנים נעשינו ידידים,
but over time we became
friends,
אפילו
ידידים קרובים.
Close friends even.
באחד ממפגשינו הרבים
In one of our many late
night meetings
בבית הנשיא,
at the President’s House,
בשעת לילה מאוחרת,
late at night,
שאלתי אותו:
I asked him,
"תאמר
לי, שמעון
“Tell me, Shimon,
,
ממרום שנותיך,
throughout your long
career,
את מי הערצת ממנהיגי ישראל?"
who were the Israeli
leaders you most revered?”
ולפני שהוא הספיק לענות לי,
Before he managed to
answer me,
אמרתי לו:
I said,
"הראשון ברור לי –
“The first one is clear.
הרי יצקת מים על ידיו של בן-גוריון".
You studied at the feet of
Ben-Gurion.”
ואכן שמעון בצעירותו ראה את בן-גוריון,
For indeed, as a young
man, Shimon saw how Ben-Gurion
מכונן עצמאותנו,
forged our freedom
מעמיס על שכמו את משא האחריות לבניינה
and shouldered the
responsibility for building
ולגורלה של ישראל.
and securing its destiny.
באותה שיחה
But in the same
conversation,
הוא דיבר גם על רבין,
he also talked about
Rabin,
על בגין,
Begin,
ועל אחרים אני חייב להגיד,
And others I must say
בהערכה אמיתית
with genuine appreciation
לתרומה הייחודית של כל אחד מהם.
for their unique
contributions to our state.
הוא הפתיע אותי מעט
He then surprised me
somewhat–
כשציין אדם נוסף
when he also mentioned one
other person
–
את משה דיין.
Moshe Dayan.
שמעון דיבר על
Shimon talked about
אומץ
לבו בקרב,
His valor on the
battlefield
על המקוריות שלו:
and his originality,
ועל תכונה נוספת
and one other
characteristic.
"למשה" –
For Moshe-
הוא אמר –
He said-
"כלל לא היה אכפת מה יחשבו עליו,
"דיין"
Never cared what others
thought about him
–
דיין הוא אמר –
Dayan, Shimon told me-
"התעלם
לגמרי משיקולים של פוליטיקה.
completely ignored
political considerations.
הוא היה מה שהוא רצה להיות".
He was what he wanted to
be.”
שמעון העריך את התכונות הללו,
Shimon appreciated these
qualities,
אבל הוא גם ידע אמת נוספת –
but he also knew one other
truth-
שאם רוצים להגשים דברים שמאמינים בהם –
– that if you want to
realize the things you believe in
במדיניות, בכלכלה, בחברה –
your diplomatic, economic
and social goals,
אי-אפשר באמת להתנתק מהפוליטיקה.
you can’t really
disconnect from politics.
ולכן, ביובל השנים
And therefore, in the 50
years
שהוא עשה בכנסת ובממשלה,
that he served in Knesset
and in government,
התקיים בו המתח המובנה הזה
He lived that inherent
tension.
בין המדינאי לַפּוליטיקאי.
Between statesmanship and
politics
הוא המריא על כַּנְפֵי החזון,
He soared on the wings of
vision
אבל הוא ידע שמסלול ההמראה
but he knew that the
runway
עובר בשדה החתחתים של הפוליטיקה.
passes through the rocky
field of politics.
מה שאפשר לו לעשות זאת,
He was able to do all that
לספוג בליסטראות
to be pummeled, to fall
ולקום על רגליו בכל פעם מחדש,
and get back on his feet
time after time
הוא להט העשייה והחזון.
thanks to his passion for
activism and ideals.
ללהט הזה נחשפתי
לראשונה כאן,
I first
encountered that passion, here,
על ההר הזה – לפני 40 שנה.
on this very hill 40 years
ago.
יומיים אחר מבצע החילוץ הנועז באנטבה,
Two days after the bold
rescue operation in Entebbe
שבו נפל אחי,
in which my brother gave
his life,
התקיימה פה הלווייתו של יוני.
Yoni’s funeral was held
here.
כשר הביטחון,
As defense minister,
together with Prime Minister Yitzhak Rabin, Shimon approved that operation.
At the funeral, he
delivered a deeply stirring eulogy, which I will never forget.
יחד עם ראש הממשלה
together with Prime
Minister
יצחק רבין זיכרונו לברכה,
Yitzhak Rabin,
שמעון היה זה שאישר את המבצע
Shimon approved that
operation.
ובהלוויה הוא נשא הספד
At the funeral, he
delivered a eulogy
מרטיט לב
Which was deeply stirring,
שלא אשכח כל חיי.
which I will never forget.
זו הייתה הפעם
הראשונה
It was
the first time
בה פגשתי אותו.
I ever met him.
הוריי זיכרונם לברכה,
My parents (of blessed
memory),
אחי ואני,
my brother, and I
נפעמנו עמוקות
were profoundly moved
מדבריו על יוני,
by what he said about
Yoni,
על המבצע,
about the Operation,
על הקשר לאבותינו
about the bond with our
forefathers,
ועל זקיפות הקומה של עמנו.
and about the pride of our
nation.
באותו רגע מאז נוצר בינינו
From that point on, formed
between us
חיבור עז ומיוחד שאף פעם לא נותק.
A special bond that was
never lost
אף ששמעון
Although Shimon
ואני לא הסכמנו על דברים רבים,
On many things didn’t
agree,
חילוקי הדעות לא הֶאֶפִילוּ
those disagreements never
overshadowed
על הפגישות הרבות,
Our many meetings,
החמות והמחכימות שקיימנו.
Warm and thoughtful ones.
החיבה האישית הלכה וגברה מפגישה לפגישה.
Our friendship deepened
with each meeting.
ועם זאת, אף פעם לא טשטשנו
Yet we never glossed
הבדלי עַמָדוֹת כשהיו כאלה.
over our differences of
opinion.
במפגש אחר שקיימנו במשכן הנשיא
In one of our meetings at
the President’s house
אל תוך הלילה,
Which lasted the night
נגענו בשאלת יסוד:
We addressed a fundamental
question:
מנקודת מבטה של ישראל,
From Israel’s perspective,
מהו המוקד – ביטחון או שלום?
what is paramount —
security or peace?
שמעון טען בלהט:
Shimon enthusiastically
replied,
"ביבי,
השלום הוא הביטחון האמיתי.
“Bibi, peace is the true
security.
אם יהיה שלום,
If there will be peace,
יהיה ביטחון".
there will be security.”
ואילו אני טענתי:
And I responded to him,
"שמעון,
“Shimon,
במזרח התיכון הביטחון
in the Middle East,
security
הוא תנאי הכרחי להשגת שלום
is essential for achieving
peace
- ולקיומו של שלום".
and for maintaining it.”
הוויכוח התעצם,
The debate intensified.
התפלמסנו שעה ארוכה,
We went back and forth for
hours,
המטרנו טיעונים זה על זה.
flinging arguments at one
another.
הוא בא משמאל, אני מימין.
He came from the left, I
came from the right.
אני מימין, הוא שוב משמאל.
I came from the right, and
he came back from the left.
בסופו של דבר –
And in the end,
כמו שני מתאגרפים מותשים –
– like two worn-out
prizefighters
חדלנו מהמאבק.
we gave up the fight.
ראיתי בעיניו,
I saw in his eyes,
ואני חושב שהוא גם ראה בעיניי,
and I think he saw in
mine,
שהנחרצות נובעת משכנוע פנימי עמוק,
that our principles
stemmed from deep-seeded beliefs
מדבקות במטרה –
and a commitment to the
cause –
הבטחת עתידה של המדינה.
ensuring Israel’s future.
ידידיי,
My friends,
אתם יודעים לאיזו מסקנה מפתיעה הגעתי
do you know to what
surprising conclusion I reached
בחלוף הזמן
with the passage of time?
שנינו צודקים.
We were both right.
במזרח התיכון הסוער שבו
In a turbulent Middle East
in which
רק החזקים שורדים,
only the strong survive,
השלום לא יושג אלא מתוך
peace will not be achieved
other than
הבטחה מתמדת של עוצמתנו.
by permanently preserving
our power.
אבל התכלית היא לא העוצמה,
But the end purpose is not
for strength
היא לא הכוח.
It’s not for power
הכוח הוא אמצעי,
Power is a means.
התכלית היא
That goal is
קיום ודו-קיום,
to ensure our national
existence and co-existence.
קידמה, שגשוג ושלום
To promote progress,
prosperity and peace
– לנו, לעמי האזור
– for us, for the nations of the region,
ולשכנינו הפלשתינים.
and for our Palestinian
neighbors.
מכובדיי,
Distinguished guests,
גם שמעון פרס הגיע למסקנה
Shimon also reached the
conclusion
שהצדק אינו נחלתו הבלעדית של מחנה מסוים.
that no one camp has a
monopoly on truth.
יום אחר השבעתו לנשיא המדינה התשיעי,
The day after his
swearing-in as Israel’s 9th president,
הוא התייצב לאזכרה הממלכתית של
he attended the official
memorial ceremony for
זאב ז'בוטינסקי,
Ze’ev Jabotinsky,
שאותו אני מחשיב כאחד ממוריי הרוחניים.
whom I regard as one of my
spiritual mentors.
במעמד זה אמר שמעון:
Addressing the ceremony,
Shimon said,
"ההיסטוריה
הטילה על שני הזרמים
“History bestowed on the
two streams
המרכזיים בציונות את תפקיד
Central to Zionism –and
the Jabotinsky movement – the task of building the Zionist enterprise. The many
gaps between these two camps have narrowed on many issues. The adherents of
these streams are today partners in political parties and in the leadership of
the state – something that was inconceivable in the distant past.”
“It seems,” Shimon
concluded, “that King Solomon was right. Two are better than one.”
At the end of his speech,
I approached him, shook his hand and warmly thanked him for his unifying
message.
ההובלה של המפעל הציוני –
Leading the Zionist
enterprise
תנועת העבודה,
The labor movement-
ואחריה תנועת ז'בוטינסקי.
and afterward the
Jabotinsky movement
הפערים האידיאולוגיים בין שני המחנות,
The many gaps between
these two camps
בנושאים רבים, הלכו והצטמצמו.
have narrowed on many
issues.
יוצאי שני הזרמים שותפים כיום
The adherents of these
streams are today partners
במפלגות פוליטיות ובהנהגת המדינה;
in political parties and
in the leadership of the state
דבר שבעבר
הרחוק
–
something that in the distant past
לא ניתן היה לעלות על הדעת.
Was inconceivable
"כנראה"
–
“It seems,”
סיים שמעון –
Shimon concluded,
"כנראה
ששלמה המלך צדק":
“that King Solomon was
right.
טובים השניים מן האחד".
Two are better than one.”
בסיום הנאום ניגשתי אליו,
At the end of his speech,
I approached him,
לחצתי את ידו בחום והודיתי לו בהתרגשות
shook his hand and warmly
thanked him
על דבריו המלכדים.
for his unifying message.
תשע שנים מאוחר יותר,
Nine years later,
לפני חודשיים,
two months ago,
רעייתי ואני הגענו לכבד את שמעון בפתיחת
my wife and I came to
honor Shimon at the opening
"מרכז
פרס לחדשנות".
of the Peres Center for
Innovation.
מה לא היה שם?
What was there that wasn’t
there?
ננו ורפואה,
Nano and medical
technology,
חקר המוח ומחשבים,
neuroscience and computer
engineering,
לוויינים ורובוטיקה –
satellites and robotics—
כולם דרים שם בכפיפה אחת.
all were on prominent
display.
שמעון קָרָן מסיפוק.
Shimon radiated pride.
אני לא זוכר שראיתי אותו כל כך מאושר,
I don’t think I had ever
seen him that happy.
זה היה אחד מהחלומות שלו שהתגשם.
It was the realization of
one of his dreams.
הוא הרכיב על עיניו את משקפי התלת-ממד,
He put a pair of 3-D
glasses over his eyes –
אותן עיניים שכעת נלקחו מהן הקרניות –
the same eyes from which
his corneas have been donated
ונתרמו לטובת הדור הבא.
for the benefit of the
next generation.
אני לא חושב שיש סמליות גדולה מזאת.
Nothing could be more
symbolic.
שמעון תמיד הביט קדימה.
Shimon always looked to
the future.
הוא האמין –
He believed,
כפי שאנחנו מאמינים –
as we believe,
בַּקדמה, במדע, בטכנולוגיה
in progress, in science,
and technology.
בכוחם של אלה בוודאי לחזק את הביטחון,
They have the power to
strengthen our security
אבל בכוחם גם לבנות את התשתית
as well as to lay the
foundations
העתידית לשלום.
Future for peace.
אם נטפח את היכולות הללו ונפעל
If we nurture these
capabilities and act
בנחישות נגד אויבי הקדמה –
resolutely against the
enemies of progress,
המודרנה תנצח את הברבריות,
modernity will triumph
over barbarism,
הטוב ינצח את הרע
good will win out over
evil,
והאור ינצח את החושך!
and light will defeat
darkness.
שמעון יקירי,
Shimon, my friend,
סיפרת שאחת הפעמים הבודדות בהן
you said that one of the
few times
הזלת דמעה הייתה כשקיבלת את הבשורה המרה
you shed a tear was when
you heard the tragic news
על נפילתו של יוני, אחי, באנטבה.
of the death of my brother
Yoni in Entebbe.
אתה בכית אז, שמעון.
You cried then, Shimon.
אני בוכה עליך היום.
And today, I weep for you.
אהבתי אותך,
I loved you.
כולנו אוהבים אותך.
We all love you.
הֶיֶה שלום שמעון – אדם יקר,
Be at peace, Shimon, dear
friend,
מנהיג דגול.
great leader.
ננצור אותך בלב האומה
We will cherish your
memory in the heart of our nation
ואני מרשה לעצמי לומר –
And I can confidently say-
בלב האומות.
In the heart of all nations
